משהו קורה לעולם שלנו. כמה כעס יש באוויר, כמה אי הבנות, שנאה וזעם עצור בפנים. ברחבי העולם, במדינה, בביתנו ואפילו בתוכנו. לפעמים זה מרגיש כאילו לקחו את כל החמצן ונשארו רק הרעלים ואנחנו מנסים כל היום למצוא איזו פינה של שקט. מה זו התופעה הזו? אנחנו באמצע איזה חלום בלהות, יוצאים מדעתנו או שקורים דברים לא ברורים?
אנחנו לא באמצע חלום בלהות ולא יצאתם מדעתכם. אכן יש שינויים גדולים מאוד בעולם. זהו תהליך שבתקופה האחרונה צובר תאוצה מכל הבחינות – הלחצים החיצוניים כמו אי-שקט גלובלי ועד לחצים פנימיים בתוך החברה ומשפחות. התחושה היא שירדנו מהפסים מבחינה אנושית, שכולנו דחוסים כמו סרדינים בקופסא קטנה והזעם באוויר שורף בתוך החזה. אי אפשר לסבול אנשים אחרים, אפילו הקרובים אלינו ביותר.
כל אדם הוא במהותו רצון ליהנות. משנה לשנה הרצון והצרכים מתפתחים ואנחנו איתם. פעם אם הייתה עבודה קבועה, בית ומשפחה, האדם היה מסופק ומאושר. היום זה לא מספיק. לא משפחה, לא חיי מין סוערים, השכלה או מדע, תרבות, כסף או בילויים לא מביאים אותנו לאושר הנכסף. ההנאה נעלמת לה מיד ובפנים נותרת רק הריקנות. באופן עקרוני, אין שום בעיה עם הרצון ליהנות. העניין הוא שהרצון ליהנות האנושי הוא מיוחד. הוא משולב עם אגו. האגו דורש שההנאה תבוא על חשבון אחרים ולטובתנו האישית בלבד. כלומר אי אפשר ליהנות משום תענוג בעולם הזה אם הוא לא מזיק למישהו אחר. בפועל, כולנו חיים בלופ של סבל וייסורים שיצרנו בעצמנו ונחנקים מבדידות ושמחה לאיד.
בני אדם זקוקים יותר מהכול לקשר. ליחס. בתוכנו ישנם חללים, שרק אינטראקציות חיוביות עם אנשים אחרים יכולים למלא אותם אבל האגו האנושי לא מאפשר לנו יחסים וקשרים טובים. הוא רוצה את כל ההנאה לעצמו והוא מוביל את האנושות לפתחו של חורבן כללי – הרס כדוה"א והרס האנושות. כולנו עבדים של הטבע האנושי.
מה עושים? ובכן את הזעקה של כולנו שומע הטבע הכללי כמו גם את הסבל. כל מערכת הטבע, שרמת האנושות מביאה עליה חוסר איזון משדרת לנו בעזרת תופעות כמו משבר האקלים ובעיקר הקורונה וכל נגזרותיה, שאנחנו מתנהלים לא נכון. אנחנו חייבים להגיע ליחסים וקשרים המבוססים על כבוד והדדיות. השנאה שבינינו חייבת תהיה להתכסות בשיתוף פעולה, ערבות הדדית , נתינה והתחשבות ובסופו של דבר באהבת הזולת. אין לנו ברירה, אנחנו תלויים זה בזה ורק כשנשתלט על האגו שלנו, נפתח את הלב ונהיה טובים יותר זה לזה, נצליח לנשום עמוק ולצאת לחופשי.