רובנו מכירים בדרך זו או אחרת את השם, האר"י הקדוש. אולי לא ממש סגורים על זה, אבל בכל זאת, איך צלח האר"י את משוכת הזמן והגיע אלינו? בדקתי את הנושא והגעתי למסקנה לא שגרתית, הכל קרה בזכות אהבה של תלמיד לרבו. האר"י נפטר בגיל 38. באמת? 38? איך הספיק להשפיע כל כך בתקופת חיים קצרה כזו. הוא לא כבש אף יבשת, לא החריב אף עם. מה בסך הכול עשה? הוא עסק בקבלה, הביא אותה אל העולם, אבל מעל הכול, הוא זכה בליבו של תלמיד. 

היו לאר"י הקדוש תלמידים לא מעטים אשר זכו לכינוי גורי האר"י. האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר, ולכן עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי התלמידים שלו. כתוצאה מפרשנות אישית שלהם, הטילו מקובלי ירושלים איסור על למידת האר"י דרך כתבי התלמידים שלו, פרט לאחד. על האחד הזה רציתי לספר, ועל תפקידו של תלמיד בחיי רבו. 

הרב חיים ויטאל (רח"ו) היה בכיר תלמידיו של האר"י ואהב את המורה שלו אהבת נפש. כשביקשו ממנו לתאר את האר"י, פורצת מתוך המילים שלו אהבה ללא גבול. הוא מתאר אותו כך: "לא היה מי שישיג חכמה זו כמוהו… היה מכיר בריח הבגדים…ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם, והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת… והיה יודע כמה טעויות נפלו בספרים…וכל החוכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו" ואז הוסיף ואמר "עיני ראו ולא זר". אני, התלמיד שלו, עד לכל זה, ואני מייעד את עצמי, כל עוד נשמה באפי, להפיץ את תורתו של מורי ורבי, אשר אהבתי, עד שיכירו אותו מקצה העולם ועד קצהו. ובאמת כך עשה. 

עבודתו של רבי חיים ויטאל נעשתה באהבה ובכנות כה גדולה עד שלימוד הקבלה לפי שיטת האר"י הותרה רק מכתבים מקוריים של רח"ו. אין אני באה לטעון כאן על השליחות של האר"י בעולם הזה, אלא רק על חשיבותו של התלמיד, המסוגל בכוח האהבה וההתמדה להעביר את תורתו של מורהו אל העולם כולו.
http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9